הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התביעה היא תביעת שיבוב בגין גרימת נזק למכונית המבוטחת אצל התובעת בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 19.9.10 בצומת עין דור.

לטענת התובעת, במכונית, שמספרה 685-85-35 נהג מר זועבי עומר. כאשר התקרב מר זועבי אל הצומת, הנתבע אשר נהג ברכב מספר 255-00-89 המבוטח אצל הנתבעת, יצא אל תוך הצומת מכביש אחר מבלי לעצור לפני תמרור עצור ובכך אילץ את מר זועבי לסטות מן הדרך. מכוניתו של מר זועבי נתקלה במעקה בטיחות בשולי הכביש ונפגעה (להלן: "התאונה"). כתוצאה מן התאונה, נגרמו למכונית התובע הנזקים כמתואר בחוות דעת השמאי ובתמונות המצורפות לה.

התובעת פיצתה את מבוטחה ועל כן הגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבעת.

מר זועבי טען כי, מר חדד לא עצר לחלוטין, שכן אילו היה עוצר היה מבחין בו ודבר לא היה קורה. הוא נאלץ לסטות למעקה היות ומכוניתו של מר חדד חסמה את הכביש. אלמלא סטה הצידה והתנגש במעקה, מכוניתו היתה מתנגשת במכוניתו של מר חדד.

הנתבעת טענה מנגד, כי האחריות לתאונה ותוצאותיה מוטלת על התובע, אשר נהג בחוסר זהירות במהירות רבה וברשלנות. לטענתו נסיבות התאונה שונות לגמרי. הנהג מטעמה, דהיינו מר חדד, נכנס לצומת לאחר שכבר עצר את מכוניתו לפני התמרור, הסתכל ימינה ושמאלה, לא ראה כל רכב ולכן יצא אל הכביש לפנייה שמאלה. מרחוק ראה מכונית ממרחק של 150 מטר, מה שלדעתו היה מספיק זמן מרחק שיוכל לצאת בבבטחה. מר זועבי סטה מנתיבו והתנגש במעקה ללא קשר אליו. מר זועבי נסע במהירות מופרזת ולכן לא הספיק לעצור והתנגש במעקה.

הנהגים – מר זועבי ומר עומר העידו בעצמם וכן הוגשו חוות דעת השמאי, התמונות המתארות את הנזק. מר זועבי הראה לבית המשפט את תמונות המקום.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, המסקנה היא, כי האחריות לתאונה מוטלת בעיקרה על מר חדד. לו היה מר חדד אכן עוצר את הרכב, כפי שהעיד, מר זועבי היה מספיק לעבור את הצומת ולא היתה לו כל סיבה לסטות מדרכו. עם זאת, גם כאשר מתקרבים לצומת יש להאט את המהירות, ואילו אכן היה מר זועבי מאט את מהירותו, היה מבחין בעוד מועד במר חדד שאיננו מציית לתמרור עצור וייתכן והתאונה נשוא התביעה היתה נמנעת. מר זועבי העיד כי הצומת הזה מסוכן ולכן כן נוסעים שם במהירות נמוכה, שלטעמו היתה בין 65-70 קמ"ש. בנסיבות בהן אכן הצומת מסוכנת, יש להאט אף יותר את המהירות.

לא היתה מחלוקת של ממש על גובה הנזק, על כן הנני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 10,000 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, אלמלא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשא הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בשיעור 1,200 ₪.

ניתן היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: